היום הראשון  של מבצע:

 

יום רביעי 3 ליולי. 

 

הפרויקט תמיד מתחיל יומיים לפני ולקראת סופ"ש בסמוך לתאריך ההיסטורי של הקרב שהתקיים בשבת הראשונה של חודש ב 4 ליולי ב-1187.

השנה זה מתחיל ביום רביעי, ה-29 ביוני.

ביום הזה, ליד מעיינות ציפורי, התכנסה המועצה צבאית המפורסמת, שקבלה את ההחלטה הגורלית.

מהמקום הזה נתחיל באירוע שלנו.

 

ציפורי, המחנה הראשון. שטח כינוס הצבאות

 

14:00-16:00 - התכנסות המשתתפים, החלפת בגדים, טקס משתתפים.

הקמת מחנה ליד מעיינות ציפורי ומחנה צבאי לכוחות צלאח א-דין שימוקם בקרבה למחנה הצליינים.

 

16:30-18:30 שעות פתוחות לקהל המבקרים. ממשיכים לבנות מחנה ולסדר מרחב אישי. הכנות למשתה.

אחרי 18:30 מחנה סגור למבקרים. 

 

19:00 - אמון צבאי. נוכחות חובה לכל הלוחמים.  

 

19:30 - מועצה צבאית מלכותית של צבא הצלבנים. ישיבת חמ"ל. 

 

20:00 - ארוחת ערב  ומשתה, חיי לילה, כולל הכנת ציוד ואביזרים לתחילת המסע בבוקר שלמחרת.

 

"חוק הנראות האותנטית":

כרגיל, מרגע שהמחנה עומד והכל בו מוכן, כל מי שנכנס לתוך המחנה חייב להיות בעל לבוש אותנטי,

האופייני למאה ה-12.

לקראת ארוחת ערב החוק הופך להיות מוחלט ולא תתאפשר כניסה ותנועה במחנה ללא לבוש

אותנטי.

 

היום השני:

 

יום חמישי 4 ליולי.  

 

התחלת המסע; המשימה של הצלבנים להגיע לטבריה, כדי לפרוץ את המצור על העיר.

 

05:30 - השקמה; הציוד עבור המסע מתאסף על מגרש המסדרים.

את הציוד האישי שנותר, מעמיסים על האוטובוס.

 

06:20 - ארוחת בוקר.

 

06:40 - הפרשים נשלחים להכין את הסוסים ובסיום ההכנה לובשים שריונות.

יתר המשתתפים שצועדים ברגל מסייעים לצוות המחנה לפרק את המחנה ולהעמיס על האוטובוס.

 

07:30 -  מסדר המשתתפים, תפילת הלוחמים, הצגת יציאה למשימה קרבית, חי"ר לובש שריונות

ומחכה לאות ליציאה למסע.

 

08:00 – יציאה למסע; חיל הרגלים יוצא הראשון והפרשים אחריו.

צוות המחנה אוסף המחנה ויוצא עם האוטובוס להקים את המחנה השני ביער לביא.

 

מהלך המסע:

בעקבות כוח החלוץ של רוזן ריימונד השלישי, נסיך הגליל, מתקדמים לכיוון צפון-מזרח, סמוך לעיר

 ציפורי - הבירה העתיקה של הגליל.

אנחנו עוברים בשדות, איפשהו כאן הצלבנים שרפו מכשפה ששלח סלאח א-דין, לקלל אותם.

הזהרו מקללותיה!

התחנה הראשונה במסע תהיה בתוך החורשה הסמוכה, שאחריה עוברים דרך היער.

בקירבה לכפר הושעיה נעבור מקום המארב הסביר שהתרחש שם ונעמוד בשורות קרב.

היחסים לתושבי הושעיה יהיו לפי המצב בשטח.

אח"כ מנוחה ב"כפר קדם" שבתוך היישוב הושעיה (6 ק"מ מהנקודה שבה התחלנו במעיינות ציפורי).

כאן תהיה ההזדמנות האחרונה להתאים שריון וציוד למסע, לשפצ"ר פק"לים ולתקן שגיאות גורליות.

לפנות פצועים וגופות של נופלים (כאן יוכלו לעלות על האוטובוס מי שהחליט להפסיק לצעוד במסע).

זהו גם מקום חידוש מלאי של מים.

בהמשך הדרך עוברים ביער הושעיה ויורדים לעמק טורעאן (יש עלייה קטנה ואז יורדים לעמק).

נצעד בדרך הרומית עתיקה לכיוון מזרח.

כאן אנו מוצאים את עצמנו באזור של מגע אפשרי עם כוחות האויב.

האגף השמאלי של כוחות צאלח א-דין בפיקודו של Gёkberi תוקף את המשמר אחורי של המסדר

הטמפלרי, הנמצא תחת פיקודו של באליאן מאיבלין.

 

אנו חוצים את כביש 77.

במקום הזה חי"ר והפרשים מתפצלים לזמן קצר: הפרשים יצתרכו לעשות עיקוף קטן והחי"ר הולך

ישר לכיוון טבריה הנצורה, בדרך עפר מצפון ובמקביל לכביש 77 הנוכחי.

הדרך הזו ידועה מתקופת ברונזה ומקשרת בין החוף לארץ הגלעד ועבר הירדן.

נמשיך בדרך הרומית העתיקה, שחלקה עדיין מרוצפת מאז תקופת הקיסר אדריאנוס.

באותה הדרך עברו הצלבנים בדרכם האחרונה, כך "הם נפגעו מהלהבה משולשת בחיים האלה:

אש בוערת בקוצים שמסביבם, האש בוערת בגופם עקב צמונאם והאש של חיצי המוסלמים.

מימין, בכיוון דרום, נראה את נצרת וכפר כנא שבגליל.

איפשהו כאן מגיע מצב תודעה משתנה.

 

כקילומטר ממערב לכפר כנא שבגליל (צומת בית רימון) עוברים מתחת לגשר לצד הדרומי של של כביש

 וממשיכים דרכו ליערות ולשדות.

במסלולנו נעבור כ-22 קילומטר ולקראת שבע בערב נגיע למחנה השני ביער לביא – כקילומטר צפונית

לצומת גולני וקרוב לחורבה עתיקה.

במהלך יום חמישי, יגיעו  למחנה ביער לביא משתתפים נוספים, שמצטרפים לשלבים האחרונים של

המסלול מסיבות שונות.

 

20:00- ארוחת ערב

21:00- מועצה צבאית. נוכחות חובה למפקדים ופרשים. 

מנוחת לוחמים

 

היום השלישי:

יום שישי 5 ליולי.

 

יער לביא. המחנה השני בין מאסקנה ולוביה עתיקה.

הצבא מוסלמי נסוג ממצור הלילה ועבר ממזרח לקו פרשת המים.

המשימה של הצלבנים להגיע למקורות מים למרגלות הר געש עתיק בקרני חיטין.

המשימה של המוסלמים – לא לאפשר לזה לקרות.

6:30 - יציאה של צוות המפקדים להכנת שדה הקרב.

7:00 - השכמת מחנה וטעינת הציוד על האוטובוס.

7:30 - ארוחת בוקר

8:30 - הפרשים מכינים את הסוסים למסע, חי"ר עוזר לצוות המחנה לפרק את מחנה.

9:00 - עולים על  שריונות, מסדר לוחמים אחרון לפני יציאה לקרב ותפילה להצלחת המשימה.

9:30 - יציאה מהמחנה: הראשונים פרשים ואחריהם חיל הרגלים.

החלק שנותר מהמסלול יש לעבור בשורות קרב: פרשים קדימה ובמרכז.

כל השורות מוקפת בכוחות חי"ר, שיגן עם המגינים שלו על סוסי הפרשים.

 

 

המים נמצאים במרחק כ-7 קילומטר למרגלות הר קרני חיטין, אך איפשהו מימין, במקביל לשורותינו

נע חי"ר של סלאח א-דין.

משמאל לגבעה, באזור מניסקלציה-נימרין, הדרווישים הציתו את שדות הקוצים

(אך כמובן שאנחנו לא נצית כלום!).

מימין נשאר כפר לביא ובאזור קו פרשת המים ממתין לנו אויבנו, אף משם רואים את הכנרת –

מטרתנו קרובה מתמיד!

11:30-12:30 - עצירה בחוות  השומר החדש. 

13:30-14:30: מגיעים לקרני חיטין. שני הצבאות מחזקים שורותיהם אחד מול השנייה.

פרשים משני הצדדים מתחילים את קרב ובאותו הזמן החי"ר מעמיד אוהל מלכותי אדום.

קשתי סוס מוסלמים תוקפים את החי"ר הצלבני.

לרגע קל, הקרב הגדול נפסק לכבוד דו-קרב פרשים.

הצלבנים תוקפים פעמיים את מרכז הכוחות המוסלמים.

במהלך אחת מההתקפות פורץ ריימוד השלישי  דרך שורות המוסלמים ונעלם משדה הקרב.

הקרב ממשיך סביב האוהל המלכותי שנפילותו מסמלת את נפילתה של ממלכת ירושלים.

מלך ירושלים ואצילי הממלכה נופלים בשבי.

מפגש סאלח א-דין עם גי דה לוזיניאן ואצילי הממלכה.

מתבצעת הוצאה להורג של רנו משאטיון, שסאלח א-דין בעצמו התיז את ראשו.

סוף האירוע.

 

המשתתפים עייפים אף מרוצים מההישג ויורדים להתרחץ בכנרת, למקום שאליו צלבנים לא הצליחו

להגיע...